החלטה בתיק בש"א 151250/06

1.         המבקשים - הנתבעים 1 ו-2 הגישו בקשה לחיוב התובעות בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

2.         הבקשה היא על פי סעיף 353 א' לחוק החברות ובית המשפט התבקש לחייב בהפקדת סכום שלא יפחת מ- 100,000 ש"ח לכל מבקש.

3.         המבקשים טענו, כי התובעות הן חברות בע"מ. הנטל הוא על התובעות להוכיח את יכולתן הכלכלית לשלם הוצאות במידה ואלה תיפסקנה.

המבקשים טענו, כי עניינה של התביעה היא בטענה לחוב של חברה בשם מחסן הגבס מנו מחיצות 2000 בע"מ כלפי התובעות או מי מהן ולא בחוב של מי מהמבקשים כלפי התובעות.

עוד נטען, כי סיכויי התביעה קלושים ככל שהתביעה מתייחסת למבקשים.

בקשה להטלת עיקולים על נכסי המבקשים נדחתה בבש"א 177819/06 וגם ערעור על החלטה זו נדחה.

4.         ב"כ התובעות טענה, כי יש לדחות את הבקשה. מהבקשה לא עולה כי התובעות נעדרות אמצעים וגם לא עולה ממנה חשש להיותן במצב כלכלי קשה וכל הכוונה היא להכביד על המשיבות בהמשך ההתיידנות.

עוד נטען, כי כתב התביעה מגלה מסכת עובדתית של תרמיות שביצעו המבקשים העולות עד כדי פלילים.

בתגובה נטען, כי התובעות הן חברות פעילות ויציבות המוכרות בתחום עיסוקן ומציגות רווחים מידי שנה.

בסעיף 23 לתגובה פורטו נתונים על מצבה הכלכלי של המשיבה 1. צורף אישור רו"ח וצורף אישור סניף הבנק בו מתנהל חשבון על שם המשיבה 1. (נספחים א' ו-ב' לתגובה).

5.         באשר לתובעת 2:

נטען בסעיף 24 לתגובה, כי מצבה הכלכלי הוא טוב וצורף אישור רו"ח ואישור סניף הבנק.

ב"כ התובעות טענה, כי המשיבות עמדו בנטל החל עליהן, אם חל, להראות כי מצבן הכלכלי טוב ואיתן ויש ביכולתן לשאת בהוצאות המבקשים אם תיפסקנה הוצאות.

6.         לאחר שהוגשה התשובה ותגובה נוספת קבעה כב' השופטת מארק הורנצ'יק בהחלטה מיום 19/4/07, כי נוכח האמור בסעיפים 13 - 20 לתשובת המבקשים (בנוגע לחוסר איתנות פיננסית של התובעות), אזי יתקיים דיון בבקשה לרבות חקירת מצהיר ככל שיידרש בישיבת קדם המשפט הבאה.

7.         היום התקיימה ישיבת קדם משפט וב"כ המבקשים - הנתבעים 1 -2 לא ביקש לחקור את מי מהתובעות וטען, כי מהמסמכים עולה כי התובעות לא עמדו בנטל המוטל עליהן להוכחת איתנותן הכלכלית.

8.         לאחר שעיינתי בבקשות ובתגובות הגעתי למסקנה ולפיה אין מקום במקרה דנן לחייב בהפקדת ערובה.

א)         סעיף 353 א' לחוק החברות, תשנ"ט - 1999 קובע:

"הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין".

סעיף זה למעשה יוצר סמכות מקבילה לבית המשפט, להורות על חיוב תובע בהפקדת ערובה על פי תקנה 519 לתקסד"א.